עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
דעות, שירה, ורעיונות באצטלה אנרכיסטית-רומנטית
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
מאי 2017  (3)
שנאתי אותך
04/05/2017 20:36
סילפן
שירה, אהבה
שנאתי אותך יותר מכל. שנאתי אותך כשפגשתי בך. שנאתי את מילותייך, את פלפול המשפטים החלק. שנאתי לראות אותך צוחקת, זה חרה לי בלב, הבעיר אותו כמעט. שנאתי אותך לפני השינה. שנאתי אותך עם השעון המעורר. שנאתי את האדמה שהלכת עליה, את האוויר שנשמת. שנאתי אותך כל כך שכל דבר שנגעת בו הפך לשרוף בעיניי. החיוך עם הלשון נשוך, העיניים העצלניות. הנוגעות, העמוקות.. את היית בלתי נסבלת. טיפשה, חסרת הומור, חסרת חן, שטחית. שיניי חרקו למשמע שמך או קולך..צרבת לי בנפש ובנשמה, כנראה לנצח נצחים..ולעולם לא אוכל לשכוח אותך. 
0 תגובות
אנשים של המאה 21
01/05/2017 20:46
סילפן
פוליטיקה, אנרכיזם, תאגידים, ניכור
תאגידים, צבאות, ממשלות, וכד' הם יצורים פסיכופטיים. הם יצורים שמתייחסים לבני אדם כמספרים. כאיכויות. כערכים שניתן לשקול ולהחליף ולחשב. הם חושבים בצורה אסטרטגית ואין להם שום אמפתיה כלפי דבר מלבד לכסף. אז איך אתה מצפה מחברה להתקיים, איך אתה מצפה שאנשים מחברה שכזאת יתנהגו אם המערכות ששולטים על חייהם הם למעשה מערכות פסיכופטיות לגמרי? נכון, הם לא הופכים לפסיכופטים לגמרי, כי עדיין, ולעד תבער בהם לפיד הנפש המקורית שלהם. אך הם הופכים למנוכרים, הם הופכים לריקניים, הם הופכים לאנשים של המאה ה-21. 
0 תגובות
היום יום הזיכרון לחללי צה"ל
01/05/2017 18:11
סילפן
עוד מגיל קטן היו בי תחושות תמוהות בנוגע ליום הזיכרון לחללי
צהל. לא, לא חשבתי שאדם צריך להקריב את חייו למען אנשים אחרים.
ואינני צריך להודות להם, כי מעולם לא ביקשתי מהם לעשות את זה.
כשהתבגרתי והחלתי לקרוא קצת בהיסטוריה, פוליטיקה ואידיאלוגיות
שונות התמיהות הפכה לשנאה יוקדת. היום הזה הוא אינו אלא חגיגה
של לאומיות ודת בצורות החשוכות ביותר, שניים מהמערכות המשעבדות
ביותר בהיסטוריה של המין האנושי, ועליי להילחם בו ככל שאפשר.
בין אם זה ביחס מזלזל למשפחות השכולות, התעלמות מן הנהלים,
פיהוקים בעת נאומים כלשהם וכד'. אני זוכר שעוד כשהייתי בבית
ספר היסודי, אילצו אותנו לשים מדבקות כאלה של יום הזיכרן על
החולצה, כמו שיש בטח בכל בית ספר.  יש שם זר על
רקע עננים ואיזשהו ציטוט 'יזכור'. אך אני ניהילתי מלחמה שקטה,
אז מה שעשיתי היה פשוט לשים את זה הפוך. אף אחד לא העיר לי על
זה, אף אחד גם לא שם לב לזה, אבל זה היה המרד השקט שלי
בלאומיות, ובדת, ובשיעבוד האנשים הפשוטים. ובזמנים כאלה המרד
היחיד שאדם יכול באמת להרשות לעצמו, זהו מרד שקט. 

אני עושה את זה עוד היום. לפעמים אנשים באמת שמים לב ומעירים
לי. "גבר, המדבקה שלך הפוכה", חושבים שזה בטעות. אני מהנן אך
משאיר את זה ככה. אולי יום יבוא והם גם יבינו. וגם הם יצטרפו
למרד השקט, בלי שאדע בכלל.

0 תגובות